דייי נמאס לי כבר.......................
אני כבר לא יכולה , לא רוצה, ואין לי כבר את הכח להיות במצב הזה שאני הילדה שאין לה חיי חברה כמו שצריך להיות !
נמאס לי להיות בבית בזמן שכול מי שבערך בגילי מסתובבים ויוצאים ..
כול הזמן אני מנסה רק לשפר את חיי החברה שלי , בזמן שבעצם כמה שאני מנסה אני רואה שזה לא ממש מוביל לאנשהו
אני יודעת שלהיות חופשיה בחברה , ולהציע לצאת עם חברים ולדעת איך להתנהג בשביל לא להשתעמם ולא לשעמם זה לוקח זמן ולכול אחד את הפרק זמן משלו ... אבל גם מצד אחר אני חושבת שבן אדם שמגיע כבר לגיל 15 ומשהו ,צריך כבר לדעתתת
אני מרגישה חנוקה בבית , אני מרגישה שיש לי רק קשר עם המשפחה שלי ולא גם עם העולם שבחוץ.
אני רואה את הילדים שנמצאים בבצפר , איך שהם מתנהגים בחופשיות , שאומרים כול מה שברשא שלהם בלי בעיה , עושים מה שבא להם , בדיוק איך שאני נמצאת בבית . אבל רק א-נ-י , עוד לא הצלחתי להיות כמוני , כמו מי שאני , ולמה זה ????? רק בגלל שאין לי את האומץ , לא לעשות חשבון .
ומתי שכבר יש לי את האומץ , אין לי כלום מה להגיד לכולם , אין לי מה לספר, אנשים שואלים אותי " מה אין לך מה לספר על החיים " יש כאלה שאומרים לי שאני משעממת . פעם הייתי נעלבת , אבל היום אני מבינה שוואלה, הם צודקים , אני לא משתפת אותם בכלום כי כשאני נמצאת בחברה שהיא לא המשפחה שלי אני מאבדת את עצמי , אני פשוט לא אני , אני דופקת חשבון לכול אחד, אני לא אומרת את מה שאני חושבת כי אני לא חושבת בכלל על כלום . זה כבר נהיה ממש מוזר ... אני מרגישה לגמרי אחרת ....
אבל אני יודעת שהחיים האמיתיים שלי זה לגמרי ההפך ממה שאני בחוץ .
כי מי שאני על באמת זה אני המצחיקה, הבן אדם שרק רוצים להיות בקרבתו , ולמה זה אתם חושבים ? בגלל שהמציאות זה שכן . יש לי חיים מעניינים ברוך ה' ויש לי מה להגיד על כול דבר , כשאני רוצה להגיד משהו אני אומרת ולא דוקת חשבון - אבל למה זה קורה רק בבית , למה זה למשל לא יכול להיות גם עם החברה , עם האנשים שאני איתם רוצה גם להיות חופשיה ופשוט אני !!!!!!!
באלי להזמין ידידים לצאת לאנשהו אבל אני כול הזמן פוחדת שלא יהיה לי מה לספר מה להגיד ושאני ישעמם אותם ....
יש לי לפעמים סוג של התמוטטות במצבי רוח , ובכח ברגעים שבהם אני רוצה לצאת ומי שבבית אין לו כח לצאת ואין לי את האומץ לשלוח הודעה בפייס או מה שזה לא יהיה ולהגיד " בא לך לצאת "?
למה דווקא האנשים שלמשל אני , שיש להם כול כך הרבה מה להראות , ומה להגיד , דברים שלאחרים זה כן יכול לעניין , אבל לאנשים האלה דווקא להם אין את האומץ ? איך ?!?!?!
אני מקווה שלבסוף זה הסתדר . אני מנסה ואף פעם לא אפסיק ולא יוותר לעצמי ולא היכנע , עד שאני יגיע למטרה שלי !!!!
וזהווווווווו ................ ביי ושבת שלום !
;){kind=link}