תגידו.. יש לי שאלה
קרה לכם פעם:
שאתם מדברים עם מישהו, ומרוב שאתם כבר מתיייאשים מלהסביר ת'עצמכם אז אתם מתחילים
להגיד למי שאתם מדברים איתו את כול מה שאתם מרגישים,את החולשות שלכם באותו הרגע, את הרגשות שלכם..פשוט הכול הכול יוצא לכם בלי חשיבה מוקדמת.. אבל כשאתם קוראים את מה ששלחתם לו אחרי כמה זמן, אז זה נראה מזה מוזר
ומתחרטים כזה שבכלל חשבתם לשלוח?
חחח שאלה מוזרה .. אבל פשוט אני נראית לעצמי כול כך סתומה עכשיו !
כאילו מה חשבתי לעצמי?!
אבל מצד אחר אני מבינה שרציתי פשוט שהצד השני יבין את מה שאני מרגישה
אבל עכשיו לא נראלי שאת הכול צריך להסביר ולהגיד..
זה נכון שאסור להתעלם מהרגשות שאנחנו מרגישים, אבל לפעמים זה לא מצחיק אותכם או מרגיז את עצמכם שאתם קוראים אחר כך
את החולשות שלכם שהסברתם לאחרים?
אולי פשוט נראיתי לעצמי חלשה, בכך שהראיתי לאחר שאני באמת באותו הרגע חלשה אל מול עצמי אפילו.
חח אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות על זה , כי מצד אחד אני מתחרטת שנתתיל עצמי להראות בפני אחרים חלשה וילדותית, ו..לא יודעת עוד מה.
אבל מצד אחר אין לי כרגע משהו לעשות.......................
כמה טעויות עשיתי?!?!
אומרים שהכול לטובה, ותמיד אני מקווה שזה ככה.
באלייי לצרוחחח בכול העולם ושכול ישמעו אותי ושיבינו את הכול כפי שאני רוצה שיבינו מבלי שאצטרך להסביר בכול כך הרבה מילים שמתבלבלות לייי ..
נמאס לי לנסות להסביר ת'עצמי לאחרים אחרי שאני טועה במילים בהסברים, בדוגמאות,
תמיד יוצא שאני פוגעת או בעצמי או באחרים.
;){kind=link}